"מעבידים במשותף" חייבים "יחד ולחוד" בתשלום פיצויי פיטורין

מבוא

התובעת הועסקה כגזרנית מודלים אצל נתבעת 1 החל מ 1.7.94 ועד 15.12.03 מועד בו פוטרה. לטענת התובעת בתקופת העסקתה האחרונה עובר לפיטוריה, הועסקה גם ע"י נתבעת 2 ולפיכך תובעת היא את שתי הנתבעות בקשר עם תשלום פיצויי הפיטורין.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת פוטרה ועל כן אין מחלוקת כי זכאית היא לפיצויי פיטורים. השאלה היא ממי? קרי - מי הייתה מעסיקתה האחרונה, והאם במקרה זה חל סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן: "החוק") הקובע את עיקרון רציפות הזכויות וזכאות העובד לפיצויים ממעבידו האחרון?  - או שעסקינן במקרה של 'מעבידים במשותף' החייבים "יחד ולחוד" בתשלום פיצויי פיטורים לתובעת.

עיקרי הדברים וטענות הצדדים

1.      1.      התובעת הועסקה על בסיס משכורת חודשית בסך של 4,549 ש"ח.

2.      2.      לטענתה של התובעת, התקיימו פגישות בנתבעת, לפיהם ניתן היה להבין כי מר אביב סלהוב, מנהל נתבעת 2 (להלן: "אביב") נכנס כשותף או כבעלים לנתבעת 1 על מנת להציל את העסק שהיה בקשיים כלכליים.

3.      3.      בתאריך 15.5.03 התקיים מפגש עובדים בביתה של אחת מעובדות נתבעת 1 ושם נאמר ע"י אביב שהמפעל יוצא לדרך חדשה והוא יהיה המחליט הבלעדי לגבי כל מה שקורה במפעל. הגב' הגר, הבעלים והמנהלת של נתבעת מס' 1, נכחה במפגש והסכימה לכל שנאמר ע"י אביב.

4.      4.      התובעת קיבלה 2 המחאות כל אחת על סך 2,170 ש"ח מנתבעת 2.

5.      5.      ביום 15.12.04 קיבלה התובעת מכתב פיטורים ממרי, נציגתו של אביב במפעל (א'2). ביום 15.1.04 קיבלה את "הודעת מעביד על תשלום פיצויי פיטורים" (א'3).

6.      6.      ביום 29.1.04 קיבלה התובעת מכתב מאביב, א'4, בו נכתב כי נתבעת 2 אינה אחראית למתן הפיצויים, אך במידה ולא יעלה בידייה של התובעת לפתור את העניין למול נתבעת 1, הרי שהוא יפתור את הבעיה.

הנתבעות, שתיהן, מסירות את אחריותן מתשלום פיצויי הפיטורים לתובעת ומגלגלות האחת לפתחה של השנייה את שאלת החבות.

7.      7.      כך, טוענת נתבעת 1 כי:

7.1.  7.1.  בראשית שנת 2003 התקשרה נתבעת 1 עם נתבעת 2 לשם הקמת עסק משותף לשיווק ומכירת מוצרי נתבעת 1.

7.2.  7.2.  בהתאם להסכם הגרה הייתה אחראית לפן האומנותי של העסק המשותף ואביבי, בעליה של נתבעת 2 היה אחראי לפן העסקי ובכלל זה ניהול הפעילות העסקית והחשבונאית של העסק המשותף, העסקת עובדים ופיטוריהם (ההסכם מיום 15.4.03 צורף כנספח א' לתצהיר מטעם נתבעת 1).

7.3.  7.3.  לאור עיקרון הרציפות במקום העבודה יש לראות בנתבעת 2 כמעבידתה של התובעת ועל כן הנתבעת 2 היא שחייבת בתשלום פיצויי הפיטורים לתובעת.

7.4.  7.4.  הודעת הפיטורים נמסרה לתובע ע"י מרי, נציגת נתבעת 2, ומכתב הפיטורים לא הוצא על ידי נתבעת 1 ולא נחתם על ידה.

7.5.  7.5.  כך גם א'3 לא הוצאה ע"י נתבעת 1. על ההודעה מוטבעת חותמת בלבד של נתבעת 1 ללא חתימתה של הגר.

7.6.  7.6.  המפקח בפועל על העובדים מיום חתימת ההסכם היה אביב.

8.      8.      גרסתה של נתבעת 2 מעלה את הדברים הבאים: